הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה הבוקר (יום ד') בהשלכות הצעת החוק, המבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. הצעת החוק, המקודמת בוועדת החוקה, מעניקה לבתי הדין הרבניים סמכות לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים כמו סכסוכי עבודה ותביעות כספיות. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, אמרה על הצעת החוק כי היא מבקשת ליצור "מצב של שתי מערכות משפטיות בישראל".
הצעת החוק קובעת כי הפנייה לבתי הדין הרבניים, במקום לבית דין אזרחי, תהיה על בסיס הסכמה – אך בדיון טענו נשות מקצוע, וכן נשים שתיקי הגירושים שלהן נידונים כבר היום בבית הדין הרבני, כי זהו תבחין מסוכן שלא תמיד עומד במבחן המציאות.
לטענת המתנגדים להצעת החוק, הלחץ עלול להשפיע במיוחד על אוכלוסיות מוחלשות, ובפרט נשים ואנשים מהקהילה החרדית – שיתקשו לסרב להצעה שעניינם ידון בבבית הדין הרבעי במקום במערכת המשפט האזרחית. "נשים חרדיות שמגיעות למקום כזה נמצאות בחרדה", אמרה בדיון מלכי רוטנר, אקטיביסטית חרדית.
לדבריה, מערכת בתי הדין הרבניים היא "מערכת עם אפליה מובנית כלפי נשים". רוטנר הוסיפה: "כחרדית אני רוצה שהקהילה תשגשג, אבל כשאין שקיפות וכשזו לא מערכת חוק שבנויה על זכויות זהות לנשים – אני חרדה. זאת פגיעה בנשים, אבל גם בכל החברה. אנחנו לקראת מדינת הלכה וזה קורה בשיטת סלאמי".
מאור אלבק מארגון "מתירות" (לשעבר "מבוי סתום"), המלווה נשים מסורבות גט, הביעה גם היא התנגדות להצעת החוק: "אנחנו פוגשות בבית הדין יום יום תפיסה בעייתית של בית הדין הרבני בנוגע למושג ׳הסכמה'".
